ערעורו של היועמ"ש לא התקבל, האסיר ישוחרר ממאסר בכלא אשל

הנשיא י. פלפל:

1.         לפנינו עתירה שהוגשה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, להלן - העותר, כנגד החלטת ועדת השחרורים שליד בית סוהר אשל שבבאר שבע מיום 30.4.08 לפיה שוחרר המשיב מס' 2, להלן - המשיב, ממאסרו בשחרור על תנאי.

העותר מבקש מבית המשפט לבטל את החלטתה של ועדת השחרורים.

2.         כנגד המשיב הוגש, בתחילת ינואר 2007, כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. כתב האישום מחזיק לא פחות מחמישה אישומים שבהם מיוחסים למשיב עבירות של מגע עם סוכן חוץ, מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת, קשירת קשר לפשע, איסור פעולה ברכוש למטרות טרור ועשיית פעולה ברכוש למטרות טרור.

3.         לאחר שבית המשפט המחוזי בבאר שבע שמע חלק גדול מעדי התביעה הגיעו הצדדים להסדר טיעון על פיו כתב האישום תוקן ונותר בו רק סעיף אישום אחד בלבד. המשיב חזר בו מכפירתו בעובדות שבסעיף זה והוא הורשע על סמך הודאתו. הסדר הטיעון כלל גם המלצה להטיל על המשיב עונש מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים מיום מעצרו של המשיב. 

4.         מהעובדות שנותרו באישום שלא נמחק מכתב האישום המתוקן עולה, כי המשיב, במועד כלשהו במהלך שנת 2005 או תחילת שנת 2006, מכר 12 מחשבים לתחנת הרדיו של ארגון החמאס ובמעשים אלו נתן המשיב שירות להתאחדות בלתי מותרת, דבר שיש בו כדי לסכן את בטחון המדינה.

            בית המשפט בהרכב כב' השופטים יפה-כ"ץ - אב"ד, מרוז וואגו אישר את הסדר הטיעון ודן את המשיב ל-36 חודשי מאסר, מתוכם 24 חודשים לריצוי בפועל מיום מעצרו - 27.12.06.

5.         הועדה החליטה לקבל את בקשת המשיב לשחרור על תנאי בשים לב לנימוקים הבאים:

            א.         זהו מאסרו הראשון של המשיב.

ב.         מהנסיבות של תיקון כתב האישום - שנמחקו ממנו 4 אישומים חמורים "יכולים אנו ללמוד", כתבה הועדה, "כי מסוכנותו של האסיר שבפנינו אינה כאותה מסוכנות שקיימת אצל אסירים אחרים אשר המניע האידיאולוגי שלהם לביצוע עבירות נלמד מעובדות כתב האישום עצמן".

ג.          מעובדות כתב האישום המתוקן "לא ניתן ללמוד באופן ישיר על מניע אידיאולוגי מובהק לביצוע אותן העבירות, אלא יתכן כי הפוך הדבר, שהרי נמחקו מכתב האישום המילים: 'ועשה פעולה ברכוש במטרה לקדם פעילות ארגון טרור'".

            ד.         התנהגותו של המשיב במהלך מאסרו היתה ללא דופי.

ה.         אומנם הוגשה לועדה חוות דעת של השב"כ, אך באותה חוות דעת מיוחסים לאסיר מעשים וכוונות אשר בסופו של דבר לא הורשע בהם האסיר. לכן המסוכנות הקונקרטית שניתן ללמוד מחוות דעת השב"כ, הינה פחותה בנסיבות האסיר שבפנינו.

6.         לטענת העותר, גורמי השב"כ מתנגדים לבקשה ועניינו של המשיב שונה מעניינם של אסירים בטחוניים אחרים.

            עוד נטען בעתירה שועדת השחרורים חרגה באופן קיצוני ממתחם הסבירות תוך שהתעלמה או לא נתנה משקל ראוי לחוות דעת גורמי הביטחון ולכך שבידי גורמי הביטחון ראיות מוצקות לכך שהמשיב ביצע גם פעילות נוספת חמורה בנוסף לפעילות בה הורשע, והעובדה שהרשעתו צומצמה במסגרת הסדר טיעון, איננה מגבילה רשות מנהלית, כמו ועדת שחרורים, אך ורק לעבירות בהן הורשע המשיב.

            פירוש זה של העותר לא מקובל עלי.

            לא יעלה על הדעת מצב שבו יוגשו כנגד נאשם חמישה אישומים, יתנהל נגדו משפט שנמשך על פני ישיבות רבות ונרשם פרוטוקול של למעלה ממאה עמודים ובסוף, העותר, הוא ולא אחר, הגיע למסקנה שיש להגיע להסדר טיעון עם המשיב ובעקבות הסדר הטיעון מחק העותר מכתב האישום לא פחות מארבעה אישומים ונותר אישום מינורי, בהשוואה לאישומים החמורים מאוד שכלל כתב האישום המקורי.

7.         עיינו בחוות דעת של השב"כ מיום 21.4.08, זו חוות הדעת שנמסרה לוועדת השחרורים. בחוות הדעת כתוב, כי המשיב, כשש שנים לפני מעצרו, פתח בעזה חנות מחשבים ובמהלך השנים התרחב ופתח חנויות נוספות והוא הכיר אז פעיל חמאס אשר הכיר לו פעילי חמאס נוספים שרצו לרכוש ממנו מחשבים וכך הוא הפך להיות ספק מחשבים של החמאס באזור ג'יבליה. עוד כתוב בחוות הדעת שהמשיב מכר מחשבים לפעילי חמאס צבאיים שנהגו לחנותו בשעות הלילה והוא ביצע את המכירות ללא סיוע עובדיו באופן ממודר ורק בשעות הלילה וגם הביא לפעילי החמאס דוגמאות של מכשירים אלחוטיים עבור פעילות החמאס והוא מכר בין 8 ל-12 מחשבים לערך למבוקש מהחמאס הצבאי.

            עוד נכתב בסעיף 6 של הדו"ח על פעילות פלילית נוספת של המשיב שמפאת הסודיות אני לא מפרט אותה.